קבוצה זו מקשרת בין שני ממצאים ארכאולוגיים ליצירה מוקדמת של האמן הידוע מנשה קדישמן. הפסל "מזבח" הוא דוגמה מוקדמת ליכולתו המופלאה של קדישמן להתיך יחד את העבר העתיק עם ההווה, את המיתי עם היומיומי. כשקדישמן שירת בצבא בסיני בשנות ה-50 הוא רותק אל מראה הסלעים הנראים כעומדים על בלימה. בשפת האמנות המינימליסטית, שפיתח בשנות ה-60 כשלמד בלונדון, היתרגמה התופעה לפסלים הבנויים מצורות מופשטות בשילוב המאתגר את כוח הכבידה ויוצר תחושת מתח אצל הצופה. "מזבח" נוצר מאבני גרניט שליקט ברחובות לונדון, שם הן שימשו לריצוף מדרכות. קדישמן גם השתתף בצעירותו בחפירות ארכאולוגיות וייתכן שנחשף בהן לממצאים. "מזבח" הוא האב-טיפוס של "מתח", הפסל הצהוב הניצב בכניסה הראשית למוזיאון ישראל.
לצד יצירתו של קדישמן הצבנו מזבח קטורת ממגידו - חפץ פולחני שהיה נפוץ לזמנו, לפני כשלושת אלפי שנה. פריט דומה בטח עמד לנגד עיניו של קדישמן כשפיסל את ה"מזבח" שלו. חפץ שאולי צפוי פחות הוא מושב האסלה, גם הוא מאבן, שהתגלה בשער העיר לכיש וחושבים שגילו אלפיים שמונה מאות שנה. האסלה התגלתה בשימוש משני בחדר פולחני, כלומר העבירו אותה ממקומה המקורי למקום שנחשב קדוש, כנראה כדי לחלל אותו, כחלק מהרפורמה הדתית של חזקיהו שהיתה כרוכה בחיזוקה של ירושלים וביטול מקדשים מחוצה לה.
כמו שקדישמן הציב זו על זו אבני שפה וקרא להן מזבח, כך עשו לפניו, שהרי האדם מחליט לקדש אבן ולראות בה מזבח או לעצב אבן כך שתשמש אסלה, ובכך לעשות אותה טמאה. במילים אחרות - האנשים הם שנותנים משמעות לחומר ולחפץ.
לצד יצירתו של קדישמן הצבנו מזבח קטורת ממגידו - חפץ פולחני שהיה נפוץ לזמנו, לפני כשלושת אלפי שנה. פריט דומה בטח עמד לנגד עיניו של קדישמן כשפיסל את ה"מזבח" שלו. חפץ שאולי צפוי פחות הוא מושב האסלה, גם הוא מאבן, שהתגלה בשער העיר לכיש וחושבים שגילו אלפיים שמונה מאות שנה. האסלה התגלתה בשימוש משני בחדר פולחני, כלומר העבירו אותה ממקומה המקורי למקום שנחשב קדוש, כנראה כדי לחלל אותו, כחלק מהרפורמה הדתית של חזקיהו שהיתה כרוכה בחיזוקה של ירושלים וביטול מקדשים מחוצה לה.
כמו שקדישמן הציב זו על זו אבני שפה וקרא להן מזבח, כך עשו לפניו, שהרי האדם מחליט לקדש אבן ולראות בה מזבח או לעצב אבן כך שתשמש אסלה, ובכך לעשות אותה טמאה. במילים אחרות - האנשים הם שנותנים משמעות לחומר ולחפץ.