i
סטילס מתוך וידיאו
בעבודת הוידאו נראית מורג'אן אבו דבה לבדה מול הים. כשהיא לבושה בבגדים מסורתיים, אוחזת האמנית מגב וגורפת את הגלים שוב ושוב, מנסה לשווא להחזירם אל הים. בעבודתה הפיוטית והמינימליסטית מציגה בפנינו אבו דבה דרמה גדולה: הדרמה של להיות אמנית אישה בחברה הערבית-דתית בישראל.
גריפת המים בעזרת המגב מזכירה את מלאכת ניקיון הבית, ומחברת את אבו דבה לתפקיד הנשי המסורתי. לעומת זאת, היציאה החוצה, מהבית הסגור, אל המרחב הפתוח של הים והפיכתה של פעולת הניקיון ליצירת וידאו, משקפות זהות נשית פורצת גבולות. תנועת הגלים הלוך חזור, ומיקומה של אבו דבה על קו המים המחבר בין הים לחוף, מבטאים את התנודות של האמנית בין שני העולמות - המסורתי והאמנותי, תנועה אינסופית שאין בה בחירה או הכרעה. עבודה זו, המשתייכת בתערוכה לקטגוריה "חייבת צריכה", נוגעת בקונפליקט בין מה שאישה צריכה וחייבת על פי החברה, לבין מה שהיא צריכה וחייבת על פי צו ליבה.
גריפת המים בעזרת המגב מזכירה את מלאכת ניקיון הבית, ומחברת את אבו דבה לתפקיד הנשי המסורתי. לעומת זאת, היציאה החוצה, מהבית הסגור, אל המרחב הפתוח של הים והפיכתה של פעולת הניקיון ליצירת וידאו, משקפות זהות נשית פורצת גבולות. תנועת הגלים הלוך חזור, ומיקומה של אבו דבה על קו המים המחבר בין הים לחוף, מבטאים את התנודות של האמנית בין שני העולמות - המסורתי והאמנותי, תנועה אינסופית שאין בה בחירה או הכרעה. עבודה זו, המשתייכת בתערוכה לקטגוריה "חייבת צריכה", נוגעת בקונפליקט בין מה שאישה צריכה וחייבת על פי החברה, לבין מה שהיא צריכה וחייבת על פי צו ליבה.